תאונת כשרות -האם יש בעיה?
הרב יניב חניאכהשבטתשעז21/02/2017
שאלה:
שלום כבוד הרב, אתמול בישלתי על הכיריים בבית של חילונים, שטפתי את המחבת לפני זה מבחוץ ו ככה שהמים גלשו מתחתית המחבת(החלק שעל החצובות) לדפנותיו במים קרים ונראה לי ניגבתי טוב את התחתית. בזמן הטיגון חתיכת בשר נגעה בדפני המחבת אולי קצת על הדופן מבחוץ אך לא על התחתית של המחבת אלא על טיפה מהדופן של המחבת(חלק שלא נוגע בחצובה) מבחוץ. החזרתי אותה למחבת והמשכתי לטגן כרגיל. האם כל הבשר בסדר והאם המחבת בסדר מבפנים? פשוט לפני זה כששטפתי בקרים גלשו מים מהברז מתחתית המחבת לדפנותיו וניגבתי רק את התחתית טוב. כמו כן,לפני הטיגון ניקית את החצובות והכיריים והדלקתי אש לכמה שניות. תודה רבה על העזרה
תשובה:
לפי התיאור שלך זה נשמע בסדר גמור, המיםן שנשפכו נשרפו מיד בחום האש ולכן לא "העבירו" את החלק הלא כשר למחבת. זה בסדא, את יכולה להשתמשתשובות נוספות בנושא-
תודה רבה רבה- ושאלה בנושא אחר-חצובות בין אשכנזים לספרדים
ההבדל בין אשכנזים לספרדים הוא ביחס לחצובות. האמת היא שזה לא ממש "ספרדים", אלא יותר גישתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
על פי האשכנזים חצובות מצריכות ליבון קשה כדי להכשיר אותם (כלומר- שריפה באש עד שהן נהיות אדומות), מכיוון שהחצובות של ימינו עשויות כך שכמעט ולא ניתן להלבין אותם- הרי שלמעשה אין דרך "להכשיר" חצובות ולכן בפסח, לדוגמא, יש לעטוף אותן בנייר כסף.
הרב עובדיה אומר שמכיוון שיש שם תמיד אש, הרי שלא צריך להלבין את החצבות אלא מספיקה להן הגעלה רגילה ולכן ניתן בפסח להכניס אותן למים רותחים (הגעלה) וזהו...
זה בעיקר ההבדל, הוא לא נוגע לך, כי את מדברת על סיר שמונח עליהן, לא על החמץ שבהן...
ההבדל בין אשכנזים לספרדים הוא ביחס לחצובות. האמת היא שזה לא ממש "ספרדים", אלא יותר גישתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
על פי האשכנזים חצובות מצריכות ליבון קשה כדי להכשיר אותם (כלומר- שריפה באש עד שהן נהיות אדומות), מכיוון שהחצובות של ימינו עשויות כך שכמעט ולא ניתן להלבין אותם- הרי שלמעשה אין דרך "להכשיר" חצובות ולכן בפסח, לדוגמא, יש לעטוף אותן בנייר כסף.
הרב עובדיה אומר שמכיוון שיש שם תמיד אש, הרי שלא צריך להלבין את החצבות אלא מספיקה להן הגעלה רגילה ולכן ניתן בפסח להכניס אותן למים רותחים (הגעלה) וזהו...
זה בעיקר ההבדל, הוא לא נוגע לך, כי את מדברת על סיר שמונח עליהן, לא על החמץ שבהן...
מה זה מליחה?
על פי התורה יש איסור גדול לאכול דם של בהמה או עוף, וישנם כמה פסוקים שעוסקים באיסור הדם. בשל איסור זה אנו נוהגים לנקות את הבשר מן הדם בכמה דרכים, שמתחילות מהשחיטה ועד ההכשרה של הבשר לאכילה. אחת הדרכים היא ה"מליחה". כיום כמעט ולא יוצא לאף אחד מאיתנו למלוח בשר בבית, אולם עד לפני זמן אפשר היה לראות בכל בית את התהליכים של ניקוי הבשר מכל הדם שאפשר להוציא ממנו. ישנם כמה מנהגים בצורה של הדחת הבשר מהדם ובמליחה שלו, אולם העיקרון המרכזי הוא לשטוף את הבשר במיים היטב כמה פעמים, לשפשף אותו עם הידיים, להכניס אותו לשריה מסויימת במים (יש שלא נהגו לשרות) ולאחר מכן לפזר עליו מלח עבה למשך כשעה על כלי מנוקב. חייבים להקפיד למלוח את הבשר במשך מקסימום שלושה ימים לאחר השחיטה. כל הכלים שמשמשים למליחה והדחה נחשבים כטרפים בגלל שהדם יוצא עליהם. יש גם אברים שאי אפשר להוציא מהם את הדם על ידי מליחה אלא רק בצליה על אש חיה.
"אברים מיוחדים בבהמה ובעוף"- כפי שציינו ישנם כמה אברים בבשר שאי אפשר לנקות מהם את הדם רק על ידי הדחה ומליחה, כמו כבד, ולדעת האשכנזים גם הטחול. אברים אלה ניתן להכשיר על ידי צליה על אש חיה בלבד, האש שורפת את הדם ומוציאה אותו ואז ניתן לאכול את הכבד. ישנם אברים שצריך להקפיד לחתוך אותם לפני המליחה, כמו הלב ולפי הספרדים אפילו כבד לפני צליה צריך לעשות בו חיתוך...
על פי התורה יש איסור גדול לאכול דם של בהמה או עוף, וישנם כמה פסוקים שעוסקים באיסור הדם. בשל איסור זה אנו נוהגים לנקות את הבשר מן הדם בכמה דרכים, שמתחילות מהשחיטה ועד ההכשרה של הבשר לאכילה. אחת הדרכים היא ה"מליחה". כיום כמעט ולא יוצא לאף אחד מאיתנו למלוח בשר בבית, אולם עד לפני זמן אפשר היה לראות בכל בית את התהליכים של ניקוי הבשר מכל הדם שאפשר להוציא ממנו. ישנם כמה מנהגים בצורה של הדחת הבשר מהדם ובמליחה שלו, אולם העיקרון המרכזי הוא לשטוף את הבשר במיים היטב כמה פעמים, לשפשף אותו עם הידיים, להכניס אותו לשריה מסויימת במים (יש שלא נהגו לשרות) ולאחר מכן לפזר עליו מלח עבה למשך כשעה על כלי מנוקב. חייבים להקפיד למלוח את הבשר במשך מקסימום שלושה ימים לאחר השחיטה. כל הכלים שמשמשים למליחה והדחה נחשבים כטרפים בגלל שהדם יוצא עליהם. יש גם אברים שאי אפשר להוציא מהם את הדם על ידי מליחה אלא רק בצליה על אש חיה.
"אברים מיוחדים בבהמה ובעוף"- כפי שציינו ישנם כמה אברים בבשר שאי אפשר לנקות מהם את הדם רק על ידי הדחה ומליחה, כמו כבד, ולדעת האשכנזים גם הטחול. אברים אלה ניתן להכשיר על ידי צליה על אש חיה בלבד, האש שורפת את הדם ומוציאה אותו ואז ניתן לאכול את הכבד. ישנם אברים שצריך להקפיד לחתוך אותם לפני המליחה, כמו הלב ולפי הספרדים אפילו כבד לפני צליה צריך לעשות בו חיתוך...
שחיטה של ספרדים
למרות שאולי יש מעט הבדלים בין השחיטות השונות (למרות שבימינו, בעיקר בהשגחת הרבנות, נוהגים ללכת על פי מנהגי שתי העדות), הרי שהדבר נוגע לכל אחד בביתו. לא נוהגים שלא לאכול אחד אצל השני בגלל הבדלי הלכה, כלומר-אתה בתור אשכנזי יכול להקפיד בביתך, אולם מכיוון שיש בסיס הלכתי מוצק למנהג הספרדי (או להיפך, זה לא משנה לאיזו שיטה) ממילא נוהגים לאכול אחד אצל השני, כך נהגו גם בית שמאי ובית הלל בנושאי יבמות ועוד. וכפי שציינו, בימים אלו נוהגים בהשגחות לנהוג כמנהגים של כולם, כדי שכולם יוכלו לאכול.
למרות שאולי יש מעט הבדלים בין השחיטות השונות (למרות שבימינו, בעיקר בהשגחת הרבנות, נוהגים ללכת על פי מנהגי שתי העדות), הרי שהדבר נוגע לכל אחד בביתו. לא נוהגים שלא לאכול אחד אצל השני בגלל הבדלי הלכה, כלומר-אתה בתור אשכנזי יכול להקפיד בביתך, אולם מכיוון שיש בסיס הלכתי מוצק למנהג הספרדי (או להיפך, זה לא משנה לאיזו שיטה) ממילא נוהגים לאכול אחד אצל השני, כך נהגו גם בית שמאי ובית הלל בנושאי יבמות ועוד. וכפי שציינו, בימים אלו נוהגים בהשגחות לנהוג כמנהגים של כולם, כדי שכולם יוכלו לאכול.
כשרות
לגבי אבקת חלב נוכרי יש כמה דעות. לרוב הדעות היא מותרת, כי זה לא חלב נכרי, אלא אבקת חלב.
ישנם גם רבים שמחמירים. בגדול, הספרדים יותר מחמירים מאשכנזים בעניין הזה. אולם יש גם אשכנזים שלא אוכלים.
למי שנולד בארץ ואין לו סיבה מיוחדת, נראה לי שרצוי להחמיר.
לגבי אבקת חלב נוכרי יש כמה דעות. לרוב הדעות היא מותרת, כי זה לא חלב נכרי, אלא אבקת חלב.
ישנם גם רבים שמחמירים. בגדול, הספרדים יותר מחמירים מאשכנזים בעניין הזה. אולם יש גם אשכנזים שלא אוכלים.
למי שנולד בארץ ואין לו סיבה מיוחדת, נראה לי שרצוי להחמיר.
איסור אכילה 2
לא צריך לחכות, מספיק לנקות את הפה, לשטוף קצת את הידיים (מעט מאוד מים) וזהו. אין עניין לחכות זמן, לא בין בשר לדג או להיפך ולא בין חלב לדג ולהיפך.
לא צריך לחכות, מספיק לנקות את הפה, לשטוף קצת את הידיים (מעט מאוד מים) וזהו. אין עניין לחכות זמן, לא בין בשר לדג או להיפך ולא בין חלב לדג ולהיפך.
איסור אכילה
חכמים אומרים שיש בזה סכנה, שזה גורם למחלה מסויימת ולכן מכיוון שסכנה חמורה מאיסור, נהגו להקפיד בזה.
רבים מהאשכנזים לא קיבלו את האיסור לאכול חלב עם דגים (גם חלק מהתימנים) והם אוכלים חלב עם דגים ביחד.
חכמים אומרים שיש בזה סכנה, שזה גורם למחלה מסויימת ולכן מכיוון שסכנה חמורה מאיסור, נהגו להקפיד בזה.
רבים מהאשכנזים לא קיבלו את האיסור לאכול חלב עם דגים (גם חלק מהתימנים) והם אוכלים חלב עם דגים ביחד.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא כשרות
מוצרים
